ת"א 1028/02

תקציר

התובע תבע את הנתבע בגין רשלנות שהובילה להתחשמלות שגרמה לו לחבלות גופניות ונפשיות. בית המשפט מצא כי התובע אכן התחשמל על ידי מונה הנתבעת ביום 13.2.95 וסבל משבר בעצם הזנב, ופסק לו 109,380 ש"ח בגין הפסדי שכר בעבר ו-50,000 ש"ח בגין כאב וסבל, בסך כולל של 159,380 ש"ח. סכום זה הופחת ב-10,406 ש"ח, אותם קיבל התובע כפיצויי פגיעה, והותיר 148,974 ש"ח שישולמו על ידי הנתבעת. כמו כן הורה השופט לנתבעת לשלם לתובעת 46,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין ודחה את תביעת הצד השלישי של הנתבעת, והורה לה לשלם לצד השלישי 30,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין. שני הסכומים שנפסקו לתובע ולצד השלישי חויבו לצבור ריבית כנדרש בחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום מלא. השופט הסתמך על מסמכים רפואיים ועדויות של אשתו של התובע, ומצא כי מצבו הנפשי של התובע הידרדר לאחר התאונה. עם זאת, השופט לא קיבל את גרסת התביעה לנסיבות התאונה, שטענה כי התובע הצמיד את אוזנו למטר, מה שהוביל לזרם חשמלי שעבר בראשו וגרם להפרעה פסיכוטית. תחת זאת, השופט צידד בחוות דעתו של מומחה ההגנה ולא מצא קשר סיבתי בין התאונה לבין מצבו הנפשי של התובע, שכן התאונה המתוארת לא הייתה צפויה לגרום לפגיעות הנטענות. השופט הדגיש כי גרסת התביעה לתאונה אינה אמינה וסותרת את עדות המומחה מטעם ההגנה. בנוסף, השופטת ציינה כי אשת התובע, העדה היחידה מטעם התביעה מלבד מומחה רפואי, אינה אמינה, שכן עדותה אינה עקבית, עדות שמיעה, והיה לה עניין אישי בתיק.