ת"א 7874/05

תקציר

השופטת מ' בן-עטר דנה בשש תביעות שהגיש המוסד לביטוח לאומי נגד מספר חברות ביטוח בדרישה להחזר כספי פנסיה ששולמו לנפגעי תאונות דרכים. השאלה המרכזית הייתה פרשנותו של סעיף בהסכם בין המוסד לביטוח לאומי לחברות הביטוח, שפטר את חברות הביטוח משיפוי המוסד אם תאונת הדרכים נחשבת לתאונת עבודה והמעסיק היה מבוטח באותה חברה. באופן ספציפי יותר, השאלה הייתה כיצד לקבוע האם רכב המעורב בתאונה נחשב ל"רכב של מעביד". השופט סקר שלוש גישות שונות לשאלה זו: גישת הבעלות הרשומה, גישת דיני הקניין וגישת החזקה והשימוש. לאחר בחינת לשון ההסכם והמשא ומתן שקדם לו, העדיפה השופטת את גישת הבעלות הרשומה, המסתכלת אך ורק על רישום הרכב לצורך קביעת הבעלות. עם זאת, השופטת שקלה גם את התנהלות הצדדים בביצוע ההסכם ומצאה כי פרקטיקת המוסד לביטוח לאומי אינה עולה בקנה אחד עם גישת הבעלות הרשומה. לפיכך אימץ בית הדין את גישת דיני הקניין, בקובעו כי "רכב בבעלות המעביד" הוא רכב בבעלות המעביד לפי דיני הקניין, גם אם אינו רשום על שם המעביד. לאחר מכן החילה השופטת עיקרון זה על כל אחד מששת המקרים, ובחנה את העובדות הספציפיות כדי לקבוע האם הרכב המדובר מתאים לשמש כרכב של מעביד והאם המוסד לביטוח לאומי זכאי להחזר. בע"א 4691/02 מצא בית המשפט כי הרכב היה בבעלות אשתו של הנפגע ולא בבעלות הנפגע עצמו, ועל כן תביעת המכון לפיצוי התקבלה. בע"א 1435/05 מצא בית המשפט כי המונית בה נהג הנפגע הייתה בבעלותו, ומאחר והתאונה אירעה במהלך העבודה, נדחתה התביעה להחזר. בע"א 7874/05 מצא בית המשפט כי המשאית בה נהג הנפגע העצמאי הייתה בבעלותו המשותפת שלו ושל אשתו, ועל כן נדחתה התביעה. בע"א 8285/05 קיבל בית המשפט את תצהירו של הנפגע המעיד על בעלותו הקניינית ברכב, ומשכך נדחתה תביעת השיפוי. בע"א 6577/06 מצא בית המשפט שוב כי הרכב היה בבעלות משותפת של הנפגע ואשתו, והתביעה נדחתה. לבסוף, בע"א 6888/06, קיבל בית המשפט את עדותו של הנפגע כי הוא בעל הרכב על פי דיני הקניין, ומאחר והתאונה אירעה במהלך העבודה, נדחתה התביעה. השופט הורה לנתבעים בע"א 4691/02 לשלם למוסד לביטוח לאומי את ההחזר המבוקש בתוספת ריבית ושכר טרחת עורך דין. בינתיים חויב המכון לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורכי דין בחמשת התיקים האחרים.