בג"צ 6871/21

תקציר

פסק הדין דן בבקשה לפתוח בחקירה פלילית בנוגע לחשיפת מידע חסוי על ידי עובד ציבור, במקרה זה ראש המוסד, שהעניק ראיון שבו חשף מידע מסווג. בית המשפט מכיר בשיקול הדעת הרחב של רשויות התביעה בעניינים אלה ובנסיבות החריגות הנדרשות לצורך התערבות שיפוטית. פסק הדין משרטט את המורכבות שבאכיפת הדין הפלילי בנוגע לחשיפת מידע אסור, במיוחד כאשר מדובר בניגוד אינטרסים. הדו"ח מדגיש את גישתה הזהירה והמגבילה של מדיניות האכיפה, המתחשבת בפוטנציאל הפגיעה באינטרסים חיוניים, את משך החקירה ומורכבותה ואת האינטרס הציבורי בחשיפת מידע. בית המשפט מכיר בכך שבמקרה זה זהותו של ספק המידע והפרטים שנחשפו. בעוד שהדבר תומך בפתיחה בחקירה, עקרון חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת מטים את הכף לעבר אי-מיצוי הערוץ הפלילי. בעיה מרכזית היא שהמידע נמסר על ידי הגורם המוסמך, ראש המוסד, האחראי על אבטחת מידע. בית המשפט מדגיש כי הוכחת עבירה של מסירת מידע סודי מחייבת להוכיח כי נעשתה ללא סמכות חוקית. מכיוון שכהן היה הקצין המוסמך, חשיפתו, למרות היותה סודית, הייתה חוקית. פסק הדין דן בתפקיד אישור הצנזורה לשידור הראיון, ומציין כי הוא אינו "מחסן" את הספק מפני אישומים פליליים, אך מצמצם משמעותית את הפגיעה הפוטנציאלית בביטחון המדינה. בית המשפט מסכים עם המשיבים כי להחלטת הצנזורה משקל בבחינת הצורך בהליך פלילי. בית המשפט מגיע למסקנה כי מקרה זה אינו נופל לקטגוריה החריגה המחייבת התערבות שיפוטית בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה. לפיכך, העתירה נדחית, והמשיבים נדרשים לשלם את הוצאות העותרים בשל תשובה חלקית שניתנה קודם לכן. השופט ד' מינץ והשופט ח' כבוב מסכימים עם ההחלטה.