סע"ש 48483-01-17

תקציר

התובעת, חוקרת פרטית שביצעה עבודות מעקב עבור משרד החקירות הנתבע, טענה כי על הנתבעת לשלם את הוצאותיה בגין השימוש ברכבה הפרטי, שהיה תנאי הכרחי לביצוע עבודתה. התובעת תבעה גם פיצויי פיטורים עם התפטרותה ופיצוי בגין עוגמת נפש. בית המשפט קבע כי התובעת זכאית להחזר הוצאות רכב לצרכי עבודה, אך רק עד סכום מסוים, שכן הנתבע כבר שילם לה חלק מההוצאות. השופטת קבעה כי על הנתבעת לשלם לתובע 39,581 ₪ עבור הוצאות הרכב, בתוספת ריבית והצמדה החל מיום 1.7.2012 ועד לתשלום מלוא הסכום. עוד הורה השופט כי כל צד יישא בהוצאותיו, ותביעת התובע לפיצויי פיטורים ועוגמת נפש נדחתה. זאת, משום שהתובעת לא הצליחה להוכיח כי התפטרותה נבעה מהרעה בתנאי העבודה, והיא גם זנחה את תביעתה להפרשי שכר מינימום. גם בקשת התובע למתן חשבונות מהנתבעת נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי התובעת הייתה מודעת למידע הכלול בחשבונות ולא הוכיחה קשר מיוחד המצדיק את גילוים.