ע"א 10766/05

תקציר

הערעור והערעור שכנגד נובעים מלידה שגרמה לשיתוק מוחין. האם ביקרה בבית החולים פעמיים לפני הלידה, פעם אחת אובחנה באופן שגוי ולא נבדקה כראוי לגיל ההריון האמיתי שלה. רשלנות זו הובילה להחמצת הזדמנות לבדוק כראוי את האם באמצעות מוניטור ואולטרסאונד שהיו יכולים לגלות סימנים של לידה מוקדמת ולאפשר לרופאים לתת לאם סטרואידים שאולי מנעו את שיתוק המוחין של הילד. בית משפט קמא פסק לטובת המשיב בקובעו כי הרשלנות לא גרמה לנזק, שכן שיתוק המוחין של הילד נגרם בעיקר בשל הפגות וסיבוכיה. בערעור הסכימו השופטים עם המערערים כי רשלנותו של המשיב יצרה עמימות ראייתית, והעבירה את נטל ההוכחה למשיב שלא הוכיח את היעדר הקשר הסיבתי בין הרשלנות לבין הנזק. לפיכך, הערעור מתקבל, והמשיב נושא בכל נזקיו של המערער. התיק מוחזר לבית המשפט קמא לצורך קביעת גובה הנזק. הערעור שכנגד בעניין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין נדחה. המשיב חויב לשלם למערער הוצאות משפט בשתי הערכאות ושכר טרחת עורך דין נוסף בסך 30,000 ₪ בגין ערכאה זו.