ע"א 320/80

תקציר

מדובר בתביעה של בית חולים נגד חברת ביטוח בגין טיפול רפואי בנהג לא מבוטח שהיה מעורב בתאונת דרכים. הנהג הלא מבוטח, שלא היה בעל רישיון, התנגש ברכב אחר המבוטח על ידי חברת הביטוח המערערת. בית המשפט המחוזי פסק לטובת בית החולים, והוביל את חברת הביטוח לערער על ההחלטה. פסק דינו של בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לדברי בית המשפט העליון, חובתה של חברת הביטוח לשלם לבית החולים מבוססת על סעיף 28 לפקודת ביטוח רכב מנועי, המטיל אחריות מוחלטת על המבטחים לשלם עבור הוצאות טיפול רפואי. אחריות זו אינה תלויה באשמת המבוטח או הנפגע ואינה תלויה בחבות המבוטח כלפי הנפגע. בית המשפט פירש את הדינים הרלוונטיים ואת פסקי הדין הקודמים והגיע למסקנה כי חובת התשלום של המבטח חלה כאשר קיימת אחריות ביטוחית המכוסה בפוליסה. במקרה זה, מאחר שלנהג השני היה ביטוח המכסה הן את חבויותיו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים והן חבויות אחרות הקשורות לנזקי גוף שנגרמו כתוצאה משימוש ברכב, התקיימה הוראת סעיף 28. גם פסק הדין ברע"א 294/74, שקבע את אחריותן המוחלטת של חברות הביטוח כלפי בתי החולים, זכה להתייחסות ולאישור. זאת ועוד, בית המשפט הדגיש כי קביעת האחריות בפועל בין הצדדים המעורבים בתאונה אינה הכרחית כאשר דנים בתביעת בית חולים לפי סעיף 28. ממלא-מקום הנשיא י' כהן והשופטת מ' בן-פורת הסכימו עם ההחלטה והדגישו את רצונם לדבוק בתקדימים משפטיים קיימים. חברת הביטוח חויבה לשלם לבית החולים 5,000 שקל שכר טרחת עורך דין.