ע"ע 1381/01

תקציר

פסק הדין בתיק הערעור נסב סביב יישומם ופרשנותם של תיקונים 24, 29א ו-29ב לחוק יסודות התקציב לעניין הסכמי שכר והטבות פרישה לעובדים בגופים מתוקצבים או נתמכים. המערערים טענו כי תיקון 24, שהכניס את סעיפים 29א ו-29ב, אינו צריך לחול רטרואקטיבית, שכן הוא שינה לכאורה את המסגרת המשפטית באופן מהותי. עם זאת, בית המשפט אישר את פסק דינו של בית הדין האזורי והדגיש כי סעיפים 29א ו-29ב נועדו לאכוף את הוראות הדין הקיימות בסעיף 29 באופן אקטיבי ולא רטרואקטיבי. בית המשפט הוסיף והדגיש את תכליתו של חוק יסודות התקציב: לשמור על יציבות כלכלית באמצעות מניעת הסכמי שכר בלתי מורשים ומופרזים, העלולים להכביד על הקופה הציבורית. ההיסטוריה החקיקתית ותכליתו של החוק הדגישו את מטרתו להבטיח אחידות ברמת השכר בין עובדי הציבור לבין גופים נתמכי המדינה. טענות המערערים כנגד סמכותה של העירייה לקבוע תנאי פרישה נדחו לטובת פיקוחו של הממונה על השכר, תוך הדגשה כי כל הסכם החורג מהוראות התקן ללא אישור שר האוצר בטל. בית המשפט התייחס גם לסוגיות חוקתיות ואישר כי תיקון 24 עומד באמות המידה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שכן הוא פועל למען אינטרס ציבורי לגיטימי ומידתי. בנוסף, בית המשפט לא מצא פגם בהליך קבלת ההחלטות של הממונה, שכלל התחשבות מאוזנת באינטרסים של המערערים מבלי לדרוש החזר כספים ששולמו בעבר, תוך הפגנת מידתיות. לבסוף, דחה בית המשפט טענות בדבר כשלים פרוצדורליים, לרבות היעדר שימוע, ואישר את חוקיותן וסבירותן של החלטות הממונה. לפיכך נדחה הערעור, והמערערים חויבו בהוצאות משפט.