ע"א 7545/12

תקציר

הערעורים שהובאו בפני בית המשפט נוגעים לפרשנות הוראת הפסקת הפסד שניתנה על ידי זקס לבנק בנוגע להסכם האשראי של הצדדים. ההוראה הורתה לבנק לממש את הביטחונות שהעמיד זקס, אם יחס הכיסוי - היחס בין שווי הבטוחה לאשראי שנלקח - ירד מתחת לתקרה מסוימת. הערעורים מערערים גם על קביעתו של בית המשפט המחוזי כי הבנק קיבל את השליטה בתיק ההשקעות של זקס ב-11 במארס 2008, והאם היה על הבנק לחסל את התיק מוקדם יותר. בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את תביעת הבנק וקבע כי על זקס לפרוע את חובו החל מיום 11.3.2008. זקס טען כי הוראת עצירת ההפסד מחייבת את הבנק להגן עליו מפני הפסדים כספיים, וכי היה על הבנק לפעול על פיה באופן מיידי. הבנק, לעומת זאת, טען כי ההוראה נועדה להגן עליו מפני סיכון, וכי יש לו שיקול דעת לגבי העיתוי ואופן ביצוע ההוראה. בית המשפט העליון הסכים עם עמדת הבנק, וקיבל את פרשנותו של בית המשפט המחוזי להוראת עצירת ההפסד כמקנה לבנק הגנה ושיקול דעת. בית המשפט הדגיש כי המסמך נתפר למערכת היחסים הספציפית בין זקס לבנק וכי זקס, איש עסקים, היה צריך לדעת את ההשלכות של החתימה עליו. באשר לערעור שכנגד, אישר בית המשפט המחוזי את קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה הבנק קיבל שליטה מלאה בתיק ההשקעות ביום 11.3.2008, ודחה את טענת הבנק כי זקס נותרה מעורבת. שני הערעורים נדחו, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי אושר.