ע"פ 9896/09
פסק-דין עליון
תקציר
ערכאת הערעור החליטה שלא להתערב בגזר הדין של הערכאה הנמוכה יותר, ודחתה את הערעור. הם מכירים בכך שהתערבות המערערים בגזר הדין היא נדירה ושמורה למקרים חריגים של חריגה ברורה ממדיניות הענישה המקובלת. חומרת מעשיו של המערער, שהיו כרוכים בסיכון חיים ובהשתוללות בכביש, מצדיקה את עונשו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט מכיר באינטרס הציבורי בהרתעה מפני התנהגות אלימה ובצורך בגמול, במיוחד נוכח היעדר חרטה והפוטנציאל לעבירות חוזרות. הסולחה שנערכה בין הצדדים נשקלה אומנם, אך היא אינה נתפסת כגורם מרתיע או מקל מספיק במקרה זה, במיוחד נוכח האינטרס הציבורי והצורך בתגובה קשה. גזר הדין משקף גישה מאוזנת, הן בהתחשב בחומרת העבירה והן בנסיבותיו האישיות של המערער. בית המשפט מדגיש כי תסקיר מבחן אינו מכריע בהכרעות שיפוטיות, והאחריות לאיזון האינטרסים המתנגשים מוטלת על בית המשפט. ככלל, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מנומק היטב ומביא בחשבון את כל השיקולים הרלוונטיים, ועל כן הערעור נדחה, תוך שמירה על גזר הדין המקורי.
חקיקה מקושרת
ע"פ 9896/09 פארס משאהרה נ' מדינת ישראל, עליון (3.5.2010)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.