ת"פ 16012-07-22

תקציר

לאחר תיקון 113 לחוק העונשין, הליך גזר הדין עומד כעת על שלושה שלבים. השלב הראשון כולל קביעת מספר מתחמי הענישה החלים על מקרה בו נאשם מורשע במספר עבירות. השלב השני כרוך בקביעת מתחם ענישה הולם, בהתחשב בעבירות ובנסיבותיהן. השלב השלישי בוחן נסיבות שאינן קשורות לעבירה ובוחן אותן בגזר דינו של הנאשם. במקרה זה, הצדדים מסכימים כי יש לראות את העבירות כאירוע בודד, ובכך לקבוע תחום ענישה אחד. העבירות המדוברות הן הצתה ותקיפת בן זוג. פשעים אלה נתפסים בהתאמה כחמורים מאוד, בשל הסכנה הפוטנציאלית שהם מהווים לחיים, לרכוש ולביטחון הציבור. נסיבות ביצוע עבירות אלו הן שהנאשם תקף את המתלוננת, ולאחר זמן מה הצית את רכבה ורכושה, בעקבות סכסוך ביניהם. הנאשם יכול היה להימנע מעבירות אלו ולהפגין אדישות לתוצאות מעשיו, אשר גרמו נזק נפשי ורכושי לקורבן. חומרת הפגיעה בערכים מוגנים נחשבת בינונית, בהתחשב בנסיבות. מדיניות הענישה הנהוגה במקרים של הצתה ותקיפה בין בני זוג חושפת מגוון רחב של עונשים בהתאם לפרטי כל מקרה. בעבירות אלה, טווח הענישה ההולם נע בין 24 ל-48 חודשי מאסר, לצד עונשים נלווים. בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם הענישה משיקולי שיקום. במקרה זה יצוין כי הנאשם עבר תהליך שיקומי משמעותי ועקבי, המצביע על סיכוי ממשי לשיקומו. עובדה זו, יחד עם גילו הצעיר, היעדר עבר פלילי, הודאה בעבירות ולקיחת אחריות, מצדיקים חריגה מהעונש שנקבע. לפיכך, נגזרו על הנאשם תשעה חודשי עבודות שירות, שלוש שנות מאסר על תנאי בגין כל עבירות אלימות או רכוש, ושלוש שנות מאסר על תנאי בגין כל עוון, עבירות אלימות או רכוש. כמו כן, הנאשם נדרש לשלם לנפגע פיצוי בסך 25,000 ₪ בתוך 90 יום ויהיה בפיקוח שירות המבחן למשך 18 חודשים. זכות הערעור לבית המשפט העליון מותרת בתוך 45 יום.