פ"א 22497-05-12

תקציר

הערעור נדחה משום שהמערערים לא הוכיחו כל זיקה לנכס הנדון. ההחלטה שלא לשתף את המערערים בהליך הקודם הייתה מוצדקת משום שלמשיב לא הייתה כל סיבה להאמין שיש להם תביעה כלשהי על הנכס. היעדר מסמכים תומכים והסתירות בעדותם של המערערים עצמם הביאו את השופט למסקנה כי לא ביססו זיקה כלשהי לנכס. זאת ועוד, המערערים לא העלו כל טענות מהותיות המצדיקות את ביטולו של צו ההריסה לגופו של עניין. השופט הדגיש כי מדובר במקרה חמור של זכות יסוד, אך המערערים לא מילאו אחר התנאים הקבועים בסעיף 212 לחוק התכנון והבניה. הם גם לא הוכיחו כי האינטרס הציבורי שמשרת צו ההריסה יכול לגבור על כל אינטרס אישי שעשוי להיות להם. בהיעדר כל הצדקה או הצדקה, הערעור נדחה, וצו ההריסה יעמוד על כנו. החלטה זו התקבלה בהעדר הצדדים ביום 10.7.12.