ברע"פ 57523-08-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור 57523-08-24, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים אפשריים, על בסיס הנתונים שסופקו בלבד: **החלטה: בקשת רשות ערעור על הארכת מעצר ימים – דחייה על הסף** **1. עקרונות משפטיים מרכזיים:** * **דרישת סף לבקשת רשות ערעור:** בית המשפט העליון חוזר ומדגיש את הכלל המנחה כי בקשת רשות ערעור (בר"ע) מתקבלת אך במקרים חריגים. חריגות זו נגזרת מהצורך שהשאלה המשפטית המתעוררת תהא בעלת חשיבות עקרונית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים. הדברים נכונים הן לגבי מעצר עד תום הליכים והן, ובמיוחד, לגבי מעצר ימים. * **טיב הבקשה:** בית המשפט מציין כי הבקשה שלפניו אינה חורגת מעניינו הפרטני של המבקש. הוא אף מוסיף כי המבקש עצמו לא טען כל טענה בעלת נופך עקרוני, דבר המהווה עילה מספקת לדחיית הבקשה כבר בשלב זה. * **סד זמנים ולוגיסטיקה:** בית המשפט מתייחס גם להיבט המעשי והלוגיסטי של הבקשה. בהינתן שעת הגשת הבקשה (יום שישי סמוך לשעה 15:00) והבקשה שהועלתה (שחרור לחלופה), כמו גם העובדה כי מדובר ב"גלגול שלישי" של בקשת מעצר ימים, בית המשפט קובע כי אין טעם לזמן את הצדדים לדיון דחוף בעליל, במיוחד לאור העובדה שההחלטה מתייחסת להמשך מעצר עד ליום 26.8.2024. התחשבות בסד הזמנים, הכוללים כניסת שבת, מהווה שיקול מעשי חשוב בהחלטה. * **בחינת חלופת מעצר:** אף שעיקר ההחלטה נסוב על דחיית הבקשה על הסף, בית המשפט נוגע "מעבר לנדרש" בחלופת המעצר שהוצעה (מעצר בית בישיבה). הוא מציין כי חלופה זו "אינה מלהיבה" על פניה. * **טענת הגנה עצמית ואכיפה בררנית:** בית המשפט מציין כי בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי היו ערים לטענת ההגנה העצמית שהעלה המבקש. עם זאת, בהינתן פציעתו הקשה של המתלונן (דקירה בבטן), טענה זו ראויה לבחינה מעמיקה. לעומת זאת, טענת האכיפה הבררנית נשללת ואינה נתפסת כבעלת משקל בשלב זה של מעצר ימים. * **היבט חקירתי:** בית המשפט מתייחס לעובדה שהמשטרה טרם סיימה פעולות חקירה "בנות שיבוש". הוא מביע צער על כך ומציין כי בית המשפט (שב ומתייחס ככל הנראה לבית משפט השלום) ייתן לכך משקל, ככל שלא תהא התקדמות בחקירה בדיון המיועד ליום 26.8.2024. **2. חידושים משפטיים (אם בכלל):** בהחלטה זו לא נראה כי יש חידושים משפטיים משמעותיים. ההחלטה מבססת את עצמה על הלכות קיימות וברורות בנוגע לדרישות הסף להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, ובפרט ביחס להליכי מעצר. בית המשפט מיישם את הכללים הידועים של "חשיבות עקרונית או ציבורית" ו"עניין פרטני". ההתייחסות לסד הזמנים הלוגיסטי, במיוחד בהקשר של הגשת בקשה ביום שישי והצורך לשקול דיון בה בסמוך לכניסת השבת, אינה חידוש אלא שיקול פרקטי ומעשי שבית המשפט ער לו. **3. סיכום:** ההחלטה קצרה ותמציתית, ומתמקדת בעיקר בדחיית בקשת רשות הערעור על הסף בשל אי עמידתה בדרישות הסף המהותיות של עקרוניות וציבוריות. בית המשפט מבהיר כי הסוגיה נופלת בגדר סכסוך פרטני, וכי המבקש לא הצביע על כל עניין בעל משמעות רחבה יותר. בנוסף, שיקולים לוגיסטיים ופרקטיים תרמו אף הם לדחיית הבקשה. עם זאת, בית המשפט מעיר הערות לגבי חלופת המעצר, טענת ההגנה העצמית והתקדמות החקירה, אשר עשויות להיות רלוונטיות להמשך הדיון בערכאות קמא.