רע"א 3740/07

תקציר

התיק נסוב סביב סעיף שיפוי במסגרת הסכם חוזי בין זוגלובק בע"מ לבין פארס נג'אר בע"מ, האחראית על העבודה במפעל עיבוד הבשר של זוגלובק, שם נפצע עובד, סאלח ערבי. בתחילה קבע בית משפט השלום בחיפה כי האחריות לפציעתו של ערבי מתחלקת שווה בשווה בין פארס לזוגלובק, וחייב את פארס ואת המבטחת שלה, חברת הביטוח הכשרה, לכסות את הנזקים. עם זאת, בערעור הפך בית המשפט המחוזי בחיפה החלטה זו באופן חלקי, בנימוק של היעדר לשון מפורשת בחוזה לפיה פארס הסכים לשפות את זוגלובק בגין רשלנות או אחריות על פי החוק. בית המשפט פירש את הסעיף בצמצום, וציין כי הוא אינו מכסה את רשלנותו של זוגלובק. פרשנות זו התיישבה עם שיקולי הגינות ונגד מנסח החוזה. זוגלובק ערער על פסק דין זה, וטען לפרשנות רחבה יותר של סעיף השיפוי, אך בית המשפט אישר את הפרשנות המחמירה, ותמך בכך שהיא נועדה לכסות נושאים הקשורים לאחריותו של פארס, ולא למחדליו של זוגלובק. בית המשפט לא מצא סתירה לפסקי דין קודמים, תוך שהוא דבק בעיקרון לפיו פרשנות חוזה תלויה בלשון ובהקשר מפורשים. לפיכך, הבקשה לערעור נוסף נדחתה, תוך שהיא מאשרת מחדש כי זוגלובק חולקת אחריות משותפת עם פארס, כל אחת מהן נושאת ברשלנות משלה, ומדגישה את המדיניות השיפוטית המעדיפה פרשנויות צרות לסעיפי שיפוי. כמו כן חויב זוגלובק לשלם הוצאות משפט למשיבים.