ע"א 6036-08-14

תקציר

ערכאת הערעור החליטה לבטל את פסק דינו של בית משפט קמא בתיק אזרחי זה. פסק הדין מתייחס להסכם שכר טרחה בין שני צדדים, המשיב שככל הנראה לא דיבר עברית שוטפת והמערערים שהיו עורכי דין שייצגו אותו בתיק. הסכם שכר הטרחה, שנוסח בעברית ברורה ופשוטה, קבע כי המשיב ישלם למערערים 20% מהסכום שנפסק בעניינו. המשיב טען כי לא הבין שהכוונה היא ל-20% מהסכום שנפסק בפסק הדין המקורי, אלא ל-20% מהסכום שנגבה בפועל. בית משפט קמא האמין לטענת המשיב, אולם בית המשפט לערעורים פסק לטובת פרשנותם של המערערים, בקובעו כי חזקה על אדם כי הוא מבין על מה הם חותמים, ותשובותיו המתחמקות של המשיב במהלך עדותו פגעו באמינותו. גם טענת המשיב כי המערערים הטעו אותו בדבר הקושי בהליך העיקול בשל הערת אזהרה על הנכס נדחתה, שכן ערכאת הערעור לא מצאה כל ראיה למצג שווא, וכי גם אם היה שטר, ניתן היה לערער עליו. זאת ועוד, במהלך הדיון בערעור התברר כי המשיב כבר גבה 60,000 ₪ באמצעות ההוצאה לפועל, אותם לא העביר למערערים. ערכאת הערעור פסקה כי על המשיב לשלם למערערים שכר טרחת עורך דין בשיעור של 30% (עליו הוסכם במהלך הליך הערעור) בתוספת מע"מ מסכום פסק הדין, בסך 80,000$. כן חויב המשיב לשלם למערערים את הוצאות הערעור, שנקבעו בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ, ופיקדון המערערים יוחזר להם.