תלה"מ 55727-09-20

תקציר

פסק הדין מדגיש בראש ובראשונה את תפקידו של בית המשפט לענייני משפחה בפיקוח אקטיבי על הליך כינוס הנכסים במטרה לייעל את מימוש הנכסים ולמקסם את ערכם. בהתבסס על עיקרון זה, בית המשפט מגיע למסקנה כי כונסי הנכסים הנוכחיים שמונו לתיק, שהם עורכי הדין של הצדדים המעורבים, הוכיחו חוסר יכולת לשתף פעולה ולקדם את האינטרסים של כל הצדדים ללא משוא פנים. ניגוד העניינים בין תפקידיהם ככונסי נכסים וכמייצגי לקוחותיהם מעכב את התקדמות כינוס הנכסים. במקום לפעול לטובת כינוס הנכסים, הם פעלו על פי השקפת עולמם של לקוחותיהם, עיכבו ושיבשו את ההליך. לפיכך, בית המשפט מחליט לפטר את כונסי הנכסים הנוכחיים ולמנות כונס נכסים חיצוני, שאינו קשור לאף אחד מהצדדים, כדי להבטיח ניטרליות ואובייקטיביות. כמו כן, בית המשפט מורה לכונס הנכסים החדש לתת עדיפות למימוש מהיר של הדירה. אם הדירה לא תימכר לצד שלישי עם הצעות רציניות התואמות את שווי השמאות תוך זמן סביר, ימכור הכונס את הדירה לנתבע, לפי בקשתו, לפי שווי השמאי. בית המשפט מתייחס גם לסוגיית העיקול שהטיל בית הדין הרבני, ומורה לעורכי הדין לתקן או להבהיר את ההחלטה כך שתתאים לאינטרסים של הצדדים. פסק הדין נועד להביא לפתרון באמצעות מינוי כונס נכסים ללא משוא פנים ומתן הנחיות ברורות לפתרון מהיר של הליך כינוס הנכסים, שייטיב בסופו של דבר עם כל הצדדים המעורבים.