ת"צ 1756/09

תקציר

המבקשים הגישו לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת החשמל ("המשיבה") בשם כלל צרכני החשמל. הנימוקים לבקשה כפולים: ראשית, טענה לגבייה מופרזת של תעריף החשמל, שנקבעה כתוצאה מהוצאותיה של המשיבה, לרבות תשלומים שלא כדין לעובדיה; ושנית, טעויות חישוב אקטואריות ביחס להתחייבויות הפנסיוניות של החברה. לטענת המבקשים, היקף גביית היתר משנת 2002 ועד למועד הגשת התביעה מסתכם ב-9.5-11 מיליארד שקל, אותם יש להחזיר לציבור. המבקשים טוענים כי המשיבה הונתה את הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, הקובעת את תעריף החשמל, בכך שמסרה לה נתונים כוזבים, ובכך גרמה להטעיה עקיפה של צרכני החשמל. לחילופין, טוענים המבקשים כי המשיבה התעשרה שלא כדין על חשבון הצרכנים. המשיב טוען כי יש לדחות את הבקשה מחוסר עילה, כי אין יריבות ישירה בין הצדדים, כי התביעה מעופשת, כי קיימים הליכים תלויים ועומדים, וכי טענות המבקשים אינן מקימות עילת תביעה בגין הטעיה או עשיית עושר שלא כדין. השופטת קבעה כי טענות המבקשים מעלות סוגיות חשובות שיש לדון בהן, ועל כן לא ניתן לדחות את הבקשה לאישור בשלב זה. עוד קבעה השופטת כי טענות המבקשים אינן מעופשות, שכן תקופת ההתיישנות החלה במועד שבו נודע למבקשים על העובדות העומדות בבסיס התביעה, קרי בסביבות שנת 2006, ועל כן טענות המבקשים, שהוגשו בשנת 2009, הן במועד. באשר לעילת התביעה של המבקשים, קבעה השופטת כי די בכך שהמבקשים הוכיחו כי קיימת להם עילת תביעה אישית ואפשרות סבירה כי השאלות המשותפות יוכרעו לטובתם. כך, טענות המבקשים בדבר הטעיה והתעשרות שלא כדין מקימות עילת תביעה לצורך חוק התובענות הייצוגיות. עוד קבעה השופטת כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר לפתרון הסכסוך, וכי המבקשים ייצגו באופן הוגן והולם את חברי הקבוצה. לבסוף, קבעה השופטת כי ניתן בשלב זה לקבל את טענות המבקשים, מבלי לגרום נזק חמור לציבור הנזקק לשירותיה של המשיבה, וכי היקפה הכספי של התביעה לבדו אינו מצדיק דחיית אישור התובענה הייצוגית. לפיכך, אישר השופט את בקשת המבקשים לנהל את התביעה כתובענה ייצוגית בשם כלל צרכני החשמל בתקופה הרלוונטית, והורה לצדדים להגיש לאישור בית המשפט הודעה על אישור התובענה הייצוגית, וכן קבע את סכום התביעה ואת הסעדים המבוקשים, והטיל על המשיב שכר טרחת עורך דין של המבקשים בגין שלב הביניים.