ת"א 57738-02-22

תקציר

התיק סובב סביב מכונית בבעלות התובעת, נואל אל-נבארי, שנתפסה על ידי המשטרה בשל חשד להלבנת הון סביב אביה. המכונית הוחזקה במגרש גרירה אך נגנבה כעבור מספר ימים. אלנבארי הגיש תביעת פיצויים נגד מדינת ישראל, קבוצת שגריר - שירותי רכב בע"מ וההכשרה חברה לביטוח בע"מ. עם זאת, במהלך המשפט הוסכם לתקן את התביעה ולכלול את האחראים בפועל לגרירה ואת מבטחתם כנתבעים, תוך דחיית התביעה נגד הנתבעים הראשונים ללא הוצאות. הנתבעים המתוקנים היו שי כהן גרר בע"מ, שי כהן והראל חברה לביטוח בע"מ. סכום התביעה נקבע על 220,000 ₪ בגין נזק ישיר ו-100,000 ₪ עבור נזק עקיף. בית המשפט מינה מומחה אשר העריך את שווי הרכב ב-83,896 ₪, ומאחר שאף אחד מהצדדים לא חקר את המומחה, סכום זה התקבל כשווי הרכב. הסוגיה המרכזית הייתה האם על הנתבעים לפצות את התובעת בגין גניבת רכבה בעת שהיה בחזקתם. בית המשפט בחן את אחריות הנתבעים לפי פקודת הנזיקין וחוק שומרי החוקה. נקבע כי על פי שני החיקוקים, נטל ההוכחה מוטל על הנתבעים להוכיח היעדר רשלנות או קיומן של נסיבות חריגות. הנתבעים הצליחו לעמוד בנטל זה. הראיות הצביעו על כך שהגנבים השתמשו במפתח תואם, ומכיוון שהמפתח המקורי נשמר בצורה מאובטחת, סביר להניח שהגניבה בוצעה באמצעות מפתח אחר. הצהרותיה הסותרות של התובעת והיעדר מפתח רזרבי פגעו באמינותה. בית המשפט קיבל את טענת הנאשמים כי הגניבה הייתה בלתי צפויה ולא ניתן היה למנועה, במיוחד לאור מהירות הגניבה, שנמשכה פחות משתי דקות. בנוסף, שכרו הנאשמים חברת אבטחה חיצונית שתשמור על המגרש, ובית המשפט מצא את התנהלותם סבירה. לפיכך, התביעה נדחתה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.