עפמ"ק 42355-03-21

תקציר

בעל בניין בן ארבע קומות הואשם במספר עבירות בנייה. בית משפט קמא זיכה אותו מרוב סעיפי האישום, אך הרשיע אותו בכך שבנה את הקומה השנייה ללא היתר. הוא ערער, וערכאת הערעור קיבלה את הערעור בחלקו. בית המשפט אישר את ההרשעה בקומה השנייה, אך מצא כי לא נערך למערער דיון הוגן בשאלת אחריותו לקומה הראשונה, למרפסת ולקומות השלישית והרביעית. התיק הוחזר לבית משפט קמא להכריע בעניינים אלה. ערכאת הערעור הסכימה עם דחיית טענת המערער כי הודאתו בחקירה – לפיה הוא היה אחראי על הבניין כולו – נעשתה תחת לחץ. עוד הסכים בית המשפט כי המערערת לא הוכיחה כי הקומה הראשונה והמרפסת נבנו לפני שנת 1967 ולכן לא נזקקו להיתר. יתר על כן, ניכר כי לקומות השלישית והרביעית לא היה היתר בנייה, וכבעלת הנכס הייתה המערערת אחראית לבנייה זו. משכך, מצא אותו בית המשפט אשם באישומים הנוגעים לקומות אלה והחזיר את הדיון לבית המשפט קמא לצורך מתן גזר הדין.