ת"מ 111/06

תקציר

מדובר בבקשה לאישור תביעה ייצוגית בעניין ניכויי מס הכנסה על מענקי פרישה. התובע, עובד מדינה בדימוס, טוען כי יש לסווג את החלק החייב במענק הפרישה שלו כרווח הון, ולכן יש להטיל עליו שיעור מס נמוך יותר של 25%. הנתבעים, לעומת זאת, טוענים כי החלק החייב במס הוא הכנסה פורייה, ולכן כפוף לשיעור מס גבוה יותר של 50%. השופט מצדד בנאשמים, וקובע כי החלק החייב במס של מענקי הפרישה אכן מסווג כהכנסה פורייה, בהתבסס על פסיקות קודמות של בית המשפט העליון, ולכן ניכוי המס היה חוקי. השופטת מדגישה כי חוק התובענות הייצוגיות אינו חל על מקרה זה מאחר והתביעה נעדרת שחר, ודוחה את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. פסק הדין מחזק את התקדים הקיים לפיו החלק החייב במענקי פרישה ממוסה כהכנסה פורייה ולא כרווח הון, ומבהיר את גבולות הסמכות של חוק התובענות הייצוגיות. בקשת התובע נדחית, וכל צד אחראי לשכר טרחתו.