בב"נ 3378-06-14

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לביטולו של צו הריסה מינהלי שהוציא המשיב, החל על בריכת שחייה מודולרית הממוקמת בגינתו הפרטית של המבקש. המבקש טען כי הבריכה, המשמשת באופן עונתי, אינה קבועה באופן קבוע ולכן אינה דורשת היתר. המשיב, לעומת זאת, טען כי הבריכה טעונה היתר וכי הצו נחוץ כדי למנוע עובדה מוגמרת. בית המשפט בחן את המסגרת המשפטית לביטול צווי הריסה מנהליים ופירש את החוקים הרלוונטיים כדי לקבוע האם הבריכה מהווה "מבנה" הדורש היתר. נקבע כי הבריכה נעדרת ממד של קביעות, והוצבה כדין. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי תכליתם של צווי הריסה מנהליים אינה מצדיקה את השימוש בהם במקרה זה, שכן הבריכה אינה קבועה. גם ההבחנה בחוק בין צווים למבנים לבין עבודות בנייה תמכה בטענת המבקש. מאחר שנושא הצו היה הבריכה עצמה, ולא עבודות הבנייה הנלוות, ביטל בית המשפט את צו ההריסה המנהלי, בקובעו כי הצבת הבריכה הייתה כדין וכי הצו לא היה נחוץ כדי למנוע עובדה מוגמרת. החלטה זו התקבלה על סמך הנסיבות הספציפיות ולא היוותה תקדים למקרים דומים, כאשר בית המשפט הדגיש כי המשיב יכול לפעול ביחס לכל עבודה בלתי מורשית עתידית.