ב"ל 20362-06-21

תקציר

התובע, מר חדרי אברהם, ביקש להכיר בפגיעה ריאתית שלו כפגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי. לטענתו, מחלתו נבעה מחשיפתו ארוכת השנים לחומרים מסוכנים כפחח מזגן. עם זאת, בית המשפט מצא כי מר אברהם לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו. תיאוריו של התובע את היקף עבודתו, תנאי עבודתו וחשיפתו לחומרים מזיקים היו כלליים וחסרים פרטים ספציפיים. הם גם לא היו עקביים בין גרסאות שונות של הצהרתו, מה שהקשה על ביסוס בסיס עובדתי קוהרנטי. זאת ועוד, טענותיו בדבר חשיפה לחומרים שונים לא נתמכו בראיות אובייקטיביות, והמסמכים הרפואיים שהוצגו לא קשרו במפורש בין מצבו לעיסוקו. העד היחיד שהעיד מטעם התובע היה בעל קשר עסקי עמו ולא סיפק עדויות ממקור ראשון על עבודתו של מר אברהם. כעצמאי היה על התובע נטל ההוכחה, אך הוא לא עמד ברף הנדרש בחוק. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובע לא ביסס תשתית עובדתית מספקת כדי להצדיק את הפניית עניינו למומחה רפואי לבדיקה נוספת ולכן דחה את התביעה. ההחלטה התקבלה מבלי להורות על הוצאות, ולתובע שמורה הזכות לערער לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.