סע"ש 29032-02-18

תקציר

התובע, עובד ניקיון, תבע את מעסיקו בגין הפרות שונות לכאורה של חוקי העבודה, לרבות תלושי שכר פיקטיביים, אי הודעה לעובד על תנאי העבודה, ניכויים שלא כדין משכרו ואי תשלום שעות נוספות. המעסיק הנתבע הכחיש טענות אלה. בית המשפט קיבל את טענת התובע בחלקה. נמצא כי תלושי השכר לא היו פיקטיביים והתובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו בגין תביעה זו. עם זאת, בית הדין מצא כי לא נמסרה לתובע ההודעה הנדרשת על תנאי עבודתו, והורה לנתבעת לפצות את התובע על כך. בית המשפט פסק לטובת התובעת גם בעניין פדיון ימי חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, החלפת הפרשות לפנסיה והפרשות לקרן השתלמות. מנגד, בית המשפט דחה את תביעות התובעת לפיצויי פיטורים, גמול שעות נוספות וניכויים שלא כדין, שכן התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענות אלה. בנוסף, דחה בית המשפט את בקשת הנתבעת לקיזוז בשל אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות לכאורה על ידי התובע. הנתבע חויב לשלם לתובע את הסכומים הנקובים, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, וכן לכסות את הוצאותיו המשפטיות של התובע. לשני הצדדים יש זכות לערער על פסק הדין בתוך 30 יום.