תא"מ 31060-01-19

תקציר

בתביעת אחריות זו לתאונת דרכים תבע התובע, נהג מונית, פיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכבו לאחר שנפגע מרכבם של הנתבעים. הצדדים הסכימו כי הנתבעים הם האחראים העיקריים לתאונה, אך חלקו על גובה הנזק. המחלוקת העיקרית התמקדה בשאלה האם להחליף או לתקן שתי דלתות פגומות והאם לאשר החלפת חישוק מגנזיום ועבודת התאמת סרן. בית המשפט העדיף את חוות הדעת של שמאי התובעת על פני זו של הנתבעים, וקבע כי יש לאשר את החלפת הדלתות וחישוק המגנזיום, שכן מדובר בחלקי רכב יוקרה ומטרת התקנתם נפגעה. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעתו של התובע להוצאות בדיקת סרן והפסד הכנסה, שכן הוא לא ערך את הבדיקה גם שנה לאחר התאונה, ולא הביא ראיות להכנסתו היומית. במקום זאת, פסק בית המשפט לתובע פיצוי בסך 17,111 ₪, בנוסף לסכום הבלתי שנוי במחלוקת של 16,461 ₪ שכבר נפסקו. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע שכר טרחת שמאי, אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 12,772 ₪. פסק הדין, כולל פסק הדין החלקי, הסתכם ב-33,572 שקל, בניכוי 10% בגין אשמתו התורמת של התובע, כפי שהוסכם בין הצדדים. זכות הערעור לבית המשפט המחוזי נשמרה.