בע"מ 8113/11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור, שלישי מסוגו, על סכסוך בין אב לבנו על בעלות בבניין. האב, שהוא הבעלים הרשום של חלקת אדמה והבניין עליה בכפר כנא, תבע את בנו, המתגורר בדירה בקומה העליונה של הבניין, בדרישה להסיר את ידו מגג הבניין. הבן חסם את הגישה לגג, בטענה שזה כדי למנוע מילדיו ליפול מהגג, ואילו האב רצה גישה לגג. בית המשפט לענייני משפחה בנצרת פסק לטובת האב, קבע כי הוא הבעלים היחיד של הגג, והורה לבן להסיר את ידו מהגג ולמסור את מפתחות הדלת הנעולה. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת, שדחה את הערעור ואישר את החלטת בית המשפט לענייני משפחה. גם בקשתו של הבן לחופשה כדי לערער לערכאה גבוהה יותר נדחתה. הטענות העיקריות שהעלה הבן היו כי ההחלטה להסיר את ידו מהגג לא התבקשה, וכי בית המשפט לענייני משפחה לא שקל כראוי את מאזן הנוחות והוכחת הזכויות. עם זאת, השופט היושב בדין לא מצא טעם בטענות אלה. הם קבעו כי האב אכן ביקש סעד כזה, וכי החלטת בית המשפט לענייני משפחה הייתה מוצדקת כראוי והתבססה על זכויות הצדדים כפי שהוצגו בתיק. זאת ועוד, השופטת ציינה כי התיק אינו עומד בקריטריונים לערעור על גלגול שלישי, וכי פרשנות הסכמי הפשרה בין הצדדים הייתה ספציפית למקרה ולא בעלת חשיבות ציבורית כללית. לפיכך, הערעור נדחה.