ב"ל 1063/97

תקציר

התובעת, תושבת ברטעה, נישאה לתושב מזרח ברטעה בשנת 1984. לזוג נולדו שישה ילדים במהלך השנים. התובעת הגישה בקשה לקצבת ילדים מהמוסד לביטוח לאומי פעמיים: בפעם הראשונה בשנת 1996 עבור חמישה ילדים ולאחר מכן בשנת 1997 עבור הילדה השישית, יסמין. המכון אישר את בקשתה לקבלת הטבות בשנת 1996, אך דחה את בקשתה לתשלומים רטרואקטיביים לפני מועד זה. התובע תבע את המכון בשנת 1997 על תשלומי ההחזר. המחלוקת העיקרית היא האם התובע התגורר בישראל או בשטחים בתקופה הנדונה, שכן תושבות בישראל היא דרישה לקצבת ילדים. בית המשפט בחן את הראיות והעדויות וקבע כי התובעת עברה להתגורר במזרח ברטעה בשנת 1988 וויתרה על אזרחותה הישראלית. לפיכך, מאחר שלא הייתה אזרחית או תושבת ישראל בתקופה זו, היא לא עמדה בדרישות לקצבאות ילדים. יתר על כן, בית המשפט מצא כי בקשתה לקבלת הטבות הוגשה מאוחר מדי וכי לא ניתן להצדיק את הדחייה, מה שאומר גם שהיא אינה זכאית לתשלומים רטרואקטיביים. אשר על כן, דחה בית המשפט את תביעת התובע. עוד הודגש בפסק הדין כי התובעת לא הביאה כל ראיה שתתמוך בטענותיה וכי טענותיה לא היו משכנעות.