ד"מ 2734/00

תקציר

התיק סובב סביב תובעת שעבדה אצל נתבעת כזונה בחנות למוצרי טקסטיל. התובעת גילתה מצלמות וידאו נסתרות שהותקנו ללא ידיעתה ולאחר שהסירה אותן פוטרה מעבודתה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו הכריע בעניין. בית הדין הכיר בכך שבעוד שלמעסיקים יש זכות לנהל את עסקיהם ולשנות את תנאי העסקתם, לרבות מעקב אחר עובדים, שינויים כאלה חייבים לעמוד ב"מבחן הסבירות" ולכבד את זכויות העובדים ואת כבוד האדם. במקרה זה, התקנת מצלמות נסתרות על ידי המעסיק היוותה חדירה לפרטיות ושינוי מהותי בתנאי העבודה, המזכה את התובע בפיצויי פיטורים עם התפטרותו. עם זאת, מעשיו של התובע בהסרת המצלמות היוו הפרת משמעת, המצדיקה הפחתה של 25% בפיצויי הפיטורים. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים חלקיים, פדיון חופשות, דמי הבראה ויתרות שכר, כולם צמודים ובעלי ריבית חוקית. בנוסף, חויב הנתבע בהוצאות המשפט של התובע ובשכר טרחת עורך דין. תביעת התובעת לפיצויי הלנה נדחתה בשל המחלוקת המהותית על פיצויי פיטורים. לשני הצדדים יש 15 יום לבקש ערעור, וההחלטה ניתנה בהיעדרם של שני הצדדים ביום 30.7.01.