רע"א 5037/23

תקציר

בפסק דין זה דחה בית המשפט בקשה למתן רשות ערעור על החלטה הנוגעת למינוי מומחה בהליך משפטי מתנהל. עיקרו של התיק הוא במחלוקת על חוב, כאשר אין מחלוקת על קיומו של חוב שנפסק לטובת המשיב, או על התשלומים ששילם המבקש. עם זאת, קיים פער משמעותי בין שומות החוב של שני נאמנים, העומד על כ-1.7 מיליון שקל. בית המשפט המחוזי, שהתקשה ליישב שומות אלה ללא סיוע מקצועי, החליט למנות רואה חשבון מומחה שיבהיר את הסכומים ששולמו והחייבים. למרות טענות המבקש וחלק מהמשיבים כי הנמקה משפטית לבדה יכולה לפתור את הסוגיה, הדגיש בית המשפט את המורכבות ואי הוודאות העובדתית המחייבות התערבות מומחה. עוד ציין בית המשפט כי מינויים כאלה מצויים בדרך כלל בשיקול דעתו של בית המשפט הפרוצדורלי, והתערבות בערעור תתרחש רק במקרים חריגים, שאינם חלים כאן. בנוסף, התייחס בית המשפט לטענת המבקש כי החלטה זו סותרת פסיקה קודמת (רע"א 2847/21); עם זאת, הובהר כי מינוי המומחה הגיע בשלב מאוחר יותר בשל התפתחויות חדשות. בית המשפט דחה גם טענות פרוצדורליות שהוגשו בעניינו של התובע וציין כי כל סוגיה הקשורה להטלת שכר טרחת מומחה צריכה להידון בערעור הנוגע להליך העיקרי, ולא באמצעות ערעור נפרד. בסופו של דבר נדחה הערעור, ובית המשפט החליט שלא לפסוק הוצאות.