ע"פ 196/16

תקציר

ערכאת הערעור אינה מרבה להתערב בפסקי דין של ערכאות פרוצדורליות, אך מקרה זה חריג דיו כדי להצדיק התערבות. בית המשפט מכיר בחומרת עבירות האלימות על רקע לאומני, שכללו יידוי אבנים שפצע מספר רב של אנשים וחייבו אותם לקבל תפרים. בעוד חומרת הפשעים אינה מוטלת בספק, על בית המשפט לשקול גם את הנסיבות המקלות, במיוחד כאשר מדובר בקטין. במקרה דנן, המערער היה קטין בעת ביצוע העבירות, כבן 16, ומאז עבר הליך שיקומי משמעותי. תסקיר שירות המבחן מפרט את השתלבותו החיובית של המערער בהוסטל, את השתתפותו בפעילות טיפולית ואת שיפור בגרותו ואחריותו. לאור שיקום מוצלח זה, גילו הצעיר בעת ביצוע העבירות, הודאתו באשמה ובחרטה, החליט בית המשפט להקל בעונשו. עם זאת, אין בהפחתה כדי שלילה מוחלטת של עונש המאסר, בהתחשב בחומרת העבירות ובהרשעתו הקודמת של המערער. במקום 18 חודשי מאסר בפועל, ירצה המערער 12 חודשים, כאשר ששת החודשים הנותרים יתווספו למאסר על תנאי. כמו כן, לא יבוצעו שינויים בסכומי הפיצויים לנפגעים. המערער נדרש להתייצב בכלא מגידו ביום 30.5.2016 על מנת להתחיל לרצות את עונשו. בית המשפט מביע תקווה כי שיקומו של המערער ותובנותיו החדשות יסייעו לו לנווט את תקופת מאסרו ולאמץ חיים שומרי חוק עם שחרורו.