צ"מ 14713-08-20

תקציר

פסק דין זה מתייחס למחלוקת על תוקפו של צו הפסקה והפסקה מינהלי שהוצא למשיבים, לכאורה מכוח סעיף 20 לחוק רישוי עסקים. המבקשים ביקשו להאריך את תוקפו של הצו עד לקבלת רישיון עסק. המשיבים הגישו בקשה לסילוק על הסף, בטענה כי הצו ניתן שלא כדין ולא ניתן להאריכו. השאלה המרכזית הייתה האם הצו הוצא בניגוד לחוק, כפי שטענו המשיבים, שכן לא היה בו דו"ח המציין כי לא חלפו יותר מ-18 חודשים מיום הקמת העסק. השופט פסק לטובת המבקשים, וקבע כי הצו ניתן ב-8 או ב-7 ביולי, ולכן היה תקף בעת הגשת בקשת ההארכה ב-6 באוגוסט. השופט דחה גם את טענת המשיבים כי הצו ניתן לפי סעיף 20(ב)(2), המחייב את התסקיר. במקום זאת, הצו הוצא לפי סעיף 20(א)(2), שאינו מחייב דיווח כזה. כמו כן, השופט קבע כי הארכת הצו ב-21 בספטמבר תקפה, לפי סעיף 21 לחוק, הקובע כי צו מנהלי עומד בתוקפו למשך שבעה ימים לאחר הגשת בקשת הארכה. השופטת סיכמה בהדגישה, כי הבקשה להארכת תוקפו של הצו תידון במועד מאוחר יותר, וכי אין בפסיקתה הנוכחית כדי לסייג או להשפיע על תחולתו הפוטנציאלית.