ע"א 11138/07

תקציר

ערעור הוגש על החלטת בית משפט השלום בירושלים לדחות את בקשת המערערים להשלים את הפרטים החסרים בפסק דין קודם מיום 14.3.06. פסק הדין המקורי אישר הסכם פשרה בין המשיב לבין המערערים בדבר רכישת דירה והשטחים המשותפים המקשרים בין דירותיהם. לאחר מינוי שמאי שיעריך את הנכסים ואת העלויות של עבודות מסוימות שבוצעו על ידי המשיב, ביקשו המערערים מבית המשפט להשלים את פרטי פסק הדין. המערערים טענו כי היה על בית המשפט להיעתר לבקשתם שכן ניתן היה להמשיך ולחקור את חוות דעתו של המומחה. המשיב טען מנגד כי מדובר ב"החלטה אחרת" וניתן לערער עליה רק באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור, יתר על כן, היא הוגשה בחוסר תום לב. בית המשפט המחוזי הסכים עם המשיב כי החלטת בית משפט השלום היא "החלטה שונה", שכן היא לא שינתה את פסק הדין הקודם אלא התמקדה בביצועו, ולכן בקשת רשות ערעור היא ההליך הנכון. זאת ועוד, בית המשפט המחוזי הדגיש כי הסכמת הצדדים הפכה את החלטת השמאי לסופית ובלתי ניתנת לערעור. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את טענת המשיב בדבר חוסר תום לב והתיר למערערים לחדש את בקשתם למתן רשות ערעור, במידת הצורך, בתוך פרק הזמן המתאים. לפיכך, הערעור נדחה מחוסר סמכות, והותיר את החלטת בית משפט השלום על כנה.