ת"פ 26480-04-20

תקציר

הנאשמים הורשעו בעבירות סביבתיות הקשורות לסילוק פסולת. הם הואשמו בהפעלת עסק בלתי חוקי לסילוק פסולת, אי עמידה בתקנות הטיפול בפסולת והשלכת פסולת באזורים לא מורשים. בכתב האישום הראשון הוגש נגדם כתב אישום בגין ניהול אתר לסילוק פסולת ללא רישיון והשלכת פסולת בניין שלא כדין במשך שלושה חודשים. באישום השני מיוחסים להם שני אירועים של השלכת פסולת בניין בשטחים ציבוריים. הנאשמים הודו תחילה כי אינם אשמים, אך בהמשך הודו באישומים במסגרת עסקת טיעון. בית המשפט איחד את הדיונים בשני סעיפי האישום והרשיע את הנאשמים על סמך הודאותיהם. בקביעת העונשים שקל בית המשפט את הנזק החברתי שנגרם כתוצאה מהעבירות, את מדיניות הענישה הרווחת ואת נסיבות ביצוע העבירות. בית המשפט סיווג את העבירות כחלק מתוכנית פלילית אחת המפרה את חוקי הגנת הסביבה וקבע את העונש בהתאם. על נאשמים 1 ו-2, אשר הפעילו את עסק פינוי הפסולת, הוטל על בית המשפט עונש מאסר על תנאי, עבודות שירות, התחייבות כספית, קנס בסך 100,000-200,000 ₪ ושלילת רישיון נהיגה על תנאי. לנאשם 1 גם הרשעה קודמת בעבירה דומה, מה שהוביל את בית המשפט להאריך את עונשו. בית המשפט הורה על חילוט ערבויות כספיות שהעמיד נאשם 2 בקשר למשאיות שנתפסו ושימשו לביצוע העבירות. על נאשם 3, שעבד כנהג בעסק, הטיל בית המשפט מאסר על תנאי, קנס בסך 10,000 ₪ ושלילת רישיון נהיגה על תנאי. בית המשפט קבע את הקנסות בקצה התחתון של הספקטרום בשל מצבו הכלכלי ומצבו המשפחתי. גזרי הדין נבנו כך שירוצו במקביל, ולנאשמים ניתנה האפשרות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.