ע"א 56857-01-21

תקציר

התיק נסוב סביב ניכוי תשלומי המוסד לביטוח לאומי מפיצויי נזקי גוף. המשיבה טענה כי נכויותיה באורתופדיה ובפסיכיאטריה נגרמו כתוצאה מתאונה, אך המערערת טענה אחרת. בית המשפט קבע, כי המשיב לא הביא ראיות מספיקות לכך שאכן מדובר בליקויים הקשורים לתאונות. בעוד שלמומחי בית המשפט ולמל"ל היו דעות שונות באשר לקיומה והיקפה של נכותה של המשיבה, נטל ההוכחה מוטל על המשיבה להוכיח אילו תשלומים אינם קשורים לתאונה, דבר שלא עשתה. לפיכך, יש לנכות את תשלומי המל"ל מהפיצויים שנפסקו למשיב. בית המשפט הכיר בכך שבמקרה זה, היו אינדיקציות לכך שהנכות הנפשית אינה קשורה אך ורק לתאונה. לפיכך, הוחלט כי הניכוי יחריג את רכיב הנכות הנפשית. כתוצאה מכך ינוכו מהפיצויים תשלומי המל"ל בסך 300,000 ₪, כך שהמשיבה תישא עם סכום פיצוי בסך 130,000 ₪. המערערת חויבה לשלם למשיב 30,000 ₪ כפיצוי הנותר, בצירוף 19,775 ₪ שכר טרחת עורך דין. בנוסף, ישיב המשיב למערער 10,000 ₪ בגין הוצאות הערעור, ואילו הערבות תוחזר למערער.