ערר 85109/15

תקציר

הוועדה המקומית והמשיבים חלוקים באשר לפרשנות היטל ההשבחה ביחס לתכניות בניה א' ו-א/1, ובפרט לחישוב שטח המרתף לפי חיפוי קומת הקרקע. השמאי המכריע פסק לטובת המשיבים, בקובעו כי יש לחשב את ההשבחה הנובעת מתכנית א/1 לפי כיסוי קומת הקרקע המתואר בתכנית הרלוונטית (20%) ולא לכלול שטחים נוספים כמו חניה. הוועדה המקומית ערערה תחילה על החלטה זו, אך בהמשך הבהירה כי תכנית א/1 אינה מרחיבה את השטח הקונסטרוקטיבי של תמ"א אלא רק את הגובה ואפשרויות השימוש של המרתף. אלא שהוועדה המקומית לא הציגה טענה זו בפני השמאי המכריע, אלא טענה כי תכנית א/1 הוסיפה שטחי מרתף חדשים. מאחר שהוועדה המקומית אינה עומדת עוד מאחורי טענה ראשונית זו, ובהתחשב בכך שגם הטענה הנוכחית בדבר תרומתן של תכניות 2550 ו-2550א לשטח המרתף לא הוצגה בפני השמאי המכריע, דחתה ועדת הערר את הערר. תחת זאת, קבעה הוועדה כי על הוועדה המקומית לשאת בהוצאות המשיבים. ההחלטה התקבלה פה אחד, וקבעה כי אין מקום להחזיר את התיק לשמאי המכריע לאור הטיעונים החדשים שהציגה הוועדה המקומית.