רע"א 7571/01

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם. בקשה זו הוגשה בעקבות מחלוקת על נכס מוגן להשכרה. בשנת 1995 הגיש בעל הנכס, המשיב, תביעה לפינוי המבקשת ואמה, בטענה כי נטשו את חוזה השכירות. בעוד ערעורה של האם התקבל, ערעורה של המבקשת נדחה. המבקש, שעזב את הנכס בשנת 1996 ולא הייתה לו כל כוונה לחזור, טען כי היה מקום לבחון את טענת הנטישה של המשיב על פי הנסיבות בעת הגשת התביעה. עוד טענה כי המשיב פעל בחוסר תום לב וביקש סעד מן היושר. עם זאת, בית המשפט קבע כי ערעורו של המבקש, בהתחשב בנסיבות שהשתנו, נדחה בצדק על ידי בית המשפט המחוזי. זאת ועוד, התעקשותה של המבקשת על תביעתה, חרף חוסר רצונה לחזור לנכס, נתפסה כהצדקה לאי היענות לבקשה. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, כאשר המבקש נדרש לכסות את הוצאות המשיב.