ת"א 44474/04

תקציר

התובעת, חברה אנגלית המייצרת ומשווקת מתכות, הגישה תביעה כספית נגד הנתבעים, חברה ישראלית המתמחה בעמילות מכס ושילוח בינלאומי, ושניים ממנהליה. הטענה נבעה מכך שהנתבעים שחררו לכאורה את הסחורה של התובעת לצד שלישי שלא כדין מבלי להציג את שטרי המטען המקוריים ומבלי לקבל תמורה עבור הטובין. התובעת טענה כי לנתבעים הייתה חובת זהירות כלפיה והם הפרו חובה זו וגרמו לה נזק. הנתבעים הכחישו את הטענות והעלו מספר טענות מקדמיות, לרבות תקופת ההתיישנות. בית המשפט דחה את טענות הנתבעים וקבע כי הם חבים לתובע חובת זהירות בשחרור הטובין. נקבע כי שטרי המטען המקוריים היו חיוניים לשחרור הטובין והיו צריכים להישמר על ידי הנתבעים. בית המשפט מצא כי לתובעת היו שטרי המטען המקוריים והציג ראיות מספיקות כדי להעביר את נטל ההוכחה לנתבעים, שלא סיפקו הסבר מניח את הדעת להתנהלותם. נפסק כי הנתבעים התרשלו ואחראים אישית לנזק שנגרם לתובע. עם זאת, התביעה נגד אחד הנתבעים נדחתה בשל היעדר ראיות מספיקות למעורבותו האישית. הנתבעים אף הגישו הודעת צד ג' נגד אדם פרטי, בטענה כי הוא אחראי לנזק. בית המשפט דחה את ההודעה וקבע כי גרסאות הנתבעים היו סותרות וספקולטיביות, בעוד גרסת הצד השלישי לא הוסתרה. פסק הדין חייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 1,110,500 ₪, בצירוף ריבית ושכר טרחת עורך דין. התביעה נגד הנתבע הבודד נדחתה, והנתבעים חויבו לשלם לצד השלישי שכר טרחת עורך דין מינימלי. בהחלטה נמתחה ביקורת על התנהלות הנאשמים ובא כוחם במהלך ההליך.