בג"צ 5956/20

תקציר

השופט נ' הנדל דחה את העתירה שהופנתה נגד פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול (בית הדין הגדול) שעסק בסכסוך כספי בין בני זוג נשואים לאחר גירושיהם. על החלטת בית המשפט הגדול לחלק שווה בשווה את דמי השכירות מנכס שמכר העותר – שטען כי הכספים צריכים להיות שלו בלבד על בסיס הסכם ממון טרום נישואין – הוגש ערעור. השופט הנדל אישר את ההחלטה, הדגיש את היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית על פסיקות בתי הדין הדתיים ולא מצא עילה משפטית להתערב. פסק הדין התבסס על מעשה רישום הרכוש החדש באופן שווה על שם שני בני הזוג, דבר שבית המשפט פירש כמתנה למשיב. פעולה זו, בהיעדר כל הסבר חלופי, הצביעה על כוונת העותרת להעניק למשיב זכויות שוות בנכס, ללא קשר להסכם הממון הקודם. כמו כן, נדחו גם ההתנגדויות הפרוצדורליות לערעור המשיב, שכן החלטת בית הדין הרבני האזורי הייתה סופית בעניין חלוקת הנכסים. משכך, נדחתה העתירה, יחד עם בקשה לצו מניעה זמני, והחלטת בית המשפט הגדול עמדה בעינה, המחייבת חלוקה שווה של דמי השכירות מהנכס.