ע"ע 37572-03-13

תקציר

הערעור מתייחס לטענות המערער לזכויות שונות בקשר להעסקתו אצל המשיבה, שהסתיימה בשנת 2008, ולתביעתה שכנגד של המשיב. הסוגיות העיקריות שבמחלוקת הן האם המערערת עבדה שעות נוספות וזכאית לפיצוי בגינה, האם חל על המשיב צו ענפי ואי הפרשה של קרן פנסיה וביטוח דמי מחלה, והנסיבות בהן הסתיימו יחסי העבודה - האם המערערת פוטרה או התפטרה. בית הדין האזורי פסק בעבר לטובת המשיב בכל הסעיפים למעט חופשה שנתית ודמי הבראה. המערער ערער על החלטת בית המשפט המחוזי, והמשיב ערער בערעור נגדי. הנימוקים העיקריים לערעור הם כי שגה בית הדין האזורי בכך שלא קיבל את ראיות המערערת בדבר עבודה בשעות נוספות ותחולת צו הענף, וכי היה עליו לקבוע כי המערערת פוטרה. המשיב טען כי הערעור מופנה כנגד קביעות עובדתיות, שאין להתערב בהן, במיוחד נוכח הרשעתו של המערער בזיוף הסכם עבודה. בית הדין מצא כי החלטת בית הדין האזורי בעניין עבודה בשעות נוספות וצו הענף מבוססים היטב ודחה את הערעור בנימוקים אלה. עם זאת, היא מפריעה למסקנתו של בית הדין האזורי בדבר נסיבות סיום ההעסקה, וקובעת כי המערערת פוטרה וזכאית לפיצויי פיטורים ולהודעה מוקדמת חלופית. עוד מצא בית המשפט כי המשיבה לא הוכיחה כי שכרה של המערערת היה צריך להיות נמוך מהמוסכם, ועל כן דחה את תביעתה לניכוי ולהשבה. זאת ועוד, בית הדין סירב לקבל את טענת המשיב כי חוסר תום הלב של המערער באופן התקשרותו מצדיק דחיית טענותיו בתחום דיני העבודה. בית המשפט הדגיש את חומרת זיופו של המערער, אך בנסיבות המקרה הספציפיות מצא כי גרסתו לאירועים סבירה יותר מזו של המשיב. לפיכך, קבע בית המשפט כי המערער פוטר ופסק לו פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת חלופית, בתוספת ריבית. בית המשפט העיר גם על התנהלותו הבלתי ראויה של המערער בפני בית המשפט, אך בסופו של דבר לא הורה לו לשלם הוצאות, בהתחשב בתוצאות הערעור.