ע"א 796/92

תקציר

בית המשפט העליון הכריע בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שהורה לארבע חברות מערערות לשלם את הוצאותיו ושכר טרחתו של מפרק זמני. המפרק מונה בעקבות בקשה של בנק משיב, נושה של המערערים, ומינויו בוטל מאוחר יותר לבקשת המערערים. השאלה העיקרית הייתה האם הבנק או החברות צריכים לשאת בשכר הטרחה וההוצאות של המפרק. בית המשפט קבע כי החוק משאיר שאלה זו לשיקול דעתו של השופט, במטרה לעשות צדק בין בעלי הדין. הכלל היה כי הוצאות המפרק הזמני צריכות לבוא מנכסי החברה, שכן המפרק פועל לטובת החברה. עם זאת, היה חריג כאשר מינוי המפרק לא היה מוצדק, ובמקרה זה על מבקש המינוי לשאת בהוצאות. במקרה הנוכחי, בית המשפט מצא כי המינוי לא היה מוצדק, שכן הוא לא היה נעשה אילו שני הצדדים היו נוכחים בבית המשפט, ולכן קבע כי על הבנק לשאת בהוצאות. בית המשפט הדגיש כי רק הוצאות שהחברות היו נושאות בהן ללא קשר למינוי המפרק צריכות להיות מוטלות על החברות עצמן. כמו כן, כל ספק לגבי אילו הוצאות נכללות בקטגוריה זו צריך להיות מוכרע לטובת החברות, ולחייב את הבנק עד להסכם או פסיקה נוספים. לבסוף הורה בית המשפט לבנק לשלם למערערים הוצאות בסך 25,000 ₪.