ה"פ 12840-03-18

תקציר

המחלוקת במקרה זה היא בין קיבוץ לבין אחד מחבריו, רמי סמוחה, על פרשנות החלטת קיבוץ בדבר הקצאת דירות לחבריו. סמוחה הגיש תביעה נגד הקיבוץ, אך הקיבוץ טען כי יש ליישב את הסכסוך באמצעות בוררות כפי שנקבע בתקנון, הכולל סעיף בוררות סטטוטורי בפקודת האגודות השיתופיות. בית המשפט מסכים עם עמדת הקיבוץ. נמצא כי הסכסוך הוא בעל אופי פרשני-יישומי, הנוגע לעסקיו היומיומיים של הקיבוץ, ועל כן נופל בגדרו של סעיף הבוררות. בית המשפט מדגיש כי הפרשנות המרחיבה של סעיפים אלה נועדה לכלול את כל קשת המחלוקות בין הקיבוץ לחבריו, למעט מחלוקות בעלות אופי חוקתי מובהק. במקרה זה, בית המשפט אינו מוצא את המחלוקת חוקתית, אף שהיא נוגעת להקצאת דירות, שכן היא עניין פנימי במהותו בכל הנוגע לפרשנות החלטות הקיבוץ ויישומן. יתר על כן, בית המשפט מדגיש את המדיניות של עידוד שיטות חלופיות ליישוב סכסוכים כדי להקל על העומס על בתי המשפט, דבר התואם את אופיין של אגודות שיתופיות ואת היחסים המיוחדים ביניהן. בית המשפט דוחה גם טענות לחוסר נכונות מצד הקיבוץ לבוררות וקובע כי הבקשה להקפאת הליכים הוגשה בהזדמנות הראשונה. לפיכך, בית המשפט מקבל את בקשת הקיבוץ, מעכב את ההליכים המשפטיים ומפנה את הסכסוך לבוררות ברשם האגודות השיתופיות, כמפורט בתקנון הקיבוץ. סמוחה נדרש לשלם את הוצאות הקיבוץ ושכר טרחת עורך דין.