ת"א 9096-05-09

תקציר

הנתבע טען כי חתם על הסכם המכר תחת לחץ ולחץ מצד התובעת ובניה, אך השופט דחה טענה זו. עוד טענה הנתבעת כי התובעת הפרה את ההסכם בכך שלא עמדה בתשלומים במועד, אך השופט פסק לטובת התובעת וקבע כי היא עמדה בהתחייבויותיה הכספיות כפי שנקבעו בהסכם. יתר על כן, השופטת הסכימה עם טענת הנתבעת כי הסכם המכר היה חוזה לכאורה, והגיעה למסקנה כי הצדדים הציגו כלפי חוץ הסדר משפטי שאינו משקף את כוונתם האמיתית. לדברי השופט, הובטח לנתבע כי יקבל סכום נטו של 406 אלף שקל מבלי לשלם מס רווחי הון, וההסכם לדווח על המכירה שנתיים לאחר מכן לא בא לידי ביטוי בהסכם המכר. השופט גם קבע כי הסכם המכר אינו חוקי, שכן הוא נועד להונות את רשויות המס. על סמך ממצאים אלה קבע השופט כי הסכם המכר בטל. כתוצאה מכך, נדחתה תביעת התובע לפיצוי כספי ולתשלום דמי שכירות או דמי שימוש. השופטת הורתה כי הכספים שהופקדו על ידי התובעת בחשבון הנאמנות יוחזרו לה בתוך 30 יום וכי שני הצדדים יישאו בהוצאותיהם.