ת"פ 277/87
החלטה מחוזי תל-אביב-יפו
תקציר
הכרעת הדין נסובה סביב קבילותה של הודאה שמסר נאשם במשטרה במהלך משא ומתן לחסינות, ובפרט מעמדו של "עד מדינה". התביעה מבקשת להשתמש בדברי הנאשם, לרבות הודאה, כראיה נגדו בבית המשפט. עם זאת, ההגנה טוענת כי הדברים נאמרו בהשפעת פיתוי, תוך שלילת רצונו החופשי של הנאשם, ויש לראות בהם פסולים. השופט סוקר בהרחבה את החוקים הרלוונטיים ואת פסקי הדין הקודמים. הם מצביעים על כך שהודאות המושפעות מהבטחת החסינות אינן קבילות בדרך כלל, שכן הן שוללות את רצונו החופשי של המודה. בנוסף, משא ומתן למעמד עד מדינה חייב להתנהל בתום לב, ותוכנו של משא ומתן זה צריך להישמר חסוי. השופט קובע כי הודעותיו של הנאשם במשטרה, שנאמרו במהלך המשא ומתן על מעמד עד המדינה, חסויות ולא ניתן להשתמש בהן כראיה נגדו. זה חל ללא קשר למי יזם את המשא ומתן. אסור למשטרה להציג מצג שווא בנוגע לחסינות, ויש להגן על כל אמירה שנאמרת במהלך משא ומתן כנה, בין אם היא מובילה להסכם ובין אם לאו. הדבר חיוני לשמירה על אמינות מערכת המשפט ולעידוד חשודים לשתף פעולה. לפיכך, התנגדות ההגנה לניסיון התביעה לעשות שימוש בהודאת הנאשם מתקבלת, ולא ניתן להציג את הדברים החסויים בבית המשפט.
חקיקה מקושרת
ת"פ 277/87 מדינת ישראל נ' פטריק פרץ ואח', מחוזי (26.6.1988)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.