ת"פ 229/87

תקציר

הנאשמים בתיק זה הואשמו בעבירות שונות הקשורות לתרמית בניירות ערך וקשירת קשר לפי הדין הישראלי. ההאשמות נבעו מהנפקה לציבור של מניות חברת רובינשטיין בע"מ בבורסה לניירות ערך בתל אביב בשנת 1984. בכתב האישום נטען כי הנאשמים קשרו קשר לביצוע הונאה באמצעות השמטת מידע מהותי מהתשקיף וביצוע פעולות מניפולטיביות במהלך ההנפקה והמסחר שלאחריה בבורסה. בית המשפט מצא כי התשקיף לא גילה את כוונת רכישת המניות על ידי בני משפחת רובינשטיין, ובעלי המניות רכשו מניות בניגוד לתנאי התשקיף. עוד נקבע כי הנתבעים עסקו בפיצול פקודות ובפרקטיקות מסחר פסולות. בית המשפט הרשיע את רובינשטיין בע"מ (נאשם 1), אברהם רובינשטיין (נאשם 2) ויואב רובינשטיין (נאשם 6) בעבירות לפי חוק ניירות ערך וחוק העונשין בגין חלקם במעשה המרמה. עם זאת, בית המשפט זיכה את החתם ונציגיו (נאשמים 3, 4 ו-5) בשל היעדר ראיות מספיקות לכך שהפרו ביודעין את חוק ניירות ערך. השופטים זיכו גם את יוסף ריגר (נאשם 7), אברהם פילץ (נאשם 8) וחיים כהן (נאשם 9) מאשמת קשירת קשר לביצוע מרמה, שכן התביעה לא הביאה ראיות מספיקות למעורבותם. נאשם 10, אביהו הורוביץ, הורשע בעבירת ניירות ערך אך זוכה מאשמת קשירת קשר. פסק הדין הדגיש את חשיבות הגילוי בהנפקות ניירות ערך ואת החובות החוקיות של מנפיקים וחתמים. כמו כן נדונו הדרישות להוכחת קשירת קשר וההבחנה בין אחריות אזרחית לפלילית לפי חוק ניירות ערך. ככלל, פסק הדין הדגיש את ההשלכות של אי עמידה בתקנות ניירות ערך בישראל.