ת"צ 52064-02-20

תקציר

השופט במקרה זה פסק על הסדר פשרה בתביעה ייצוגית. הסדר הפשרה הושג בין התובע, שהגיש תביעה בשם קבוצת אנשים שנפגעו לכאורה ממעשיו של הנתבע, לבין הנתבע. מאחר שהסדרי פשרה בתובענה ייצוגית טעונים אישור של בית המשפט, השופט בחן את סיכויי התביעה ואת ההגינות, הסבירות והתקינות של הסדר הפשרה, בהתחשב באינטרסים של חברי הקבוצה. השופט מצא כי אף שהבקשה לאישור והסדר הפשרה נראו סבירים, הוגנים וראויים, נדרשו שינויים מסוימים. היה צורך לצמצם את הגדרת הקבוצה כך שתכלול רק את מי שקיבל פרסומת וביקש להסירו, אך לא יכול היה לעשות זאת בקלות. השופט גם החליט שלא למנות בודק, שכן הנזק המדובר לא היה כספי והנתונים הדרושים כבר נמסרו על ידי הנתבע. השופטת אישרה את הפיצוי המומלץ בסך 15,000 ₪ למבקש ו-35,000 ₪ שכר טרחת עורך דין לעורך דינו של המבקש, שישולם על ידי הנתבע. בנוסף, הנתבע היה פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט, שכן השופט מצא כי השלב המוקדם של ההליך והתועלת לקבוצה מצדיקים פטור זה. לבסוף הורה השופט לאשר ולפרסם את הסדר הפשרה, ונתן לו תוקף של פסק דין.