ב"ל 12882-07-24

תקציר

החלטת בית המשפט להעביר את התיק למומחה רפואי לצורך חוות דעת בדבר הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין פגיעתו בעצם הזנב מבוססת על המסגרת המשפטית של "תורת המיקרוטראומה" כפי שנקבעה בפסיקה הישראלית. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **תיאוריית המיקרוטראומה:** תיאוריה זו היא חידוש משפטי שנועד לטפל בפציעות הקשורות לעבודה שאינן מתאימות להגדרות המסורתיות של מחלות מקצוע או תאונות. הוא מכיר בכך שפציעות קלות מצטברות וחוזרות עלולות להוביל לליקוי משמעותי. בית המשפט מדגיש כי יש לפרש דוקטרינה זו באופן מצמצם, בהתאם ל"הלכת נח" (רמ"י (ארצי) 57714-11-12). * **תנאים מוקדמים לזיהוי מיקרוטראומה:** * **קיומן של פגיעות זעירות:** ליבת התיאוריה היא הצטברות של נזקים קטנים ובלתי ניתנים לתיקון באופן אינדיבידואלי. הדבר מומחש על ידי המטאפורה של טיפות מים החודרות אבן ("הלכת יניב" - ע"א (ארצי) 313/97). * **תשתית עובדתית מוכחת:** על המבוטח להוכיח אירועים "פתאומיים" חוזרים ונשנים לאורך תקופה ממושכת ובתדירות גבוהה ("כלל נח"). * **יישום על פציעות גב אצל נהגים:** הפסיקה התייחסה באופן ספציפי ליישום מיקרוטראומה על נהגים, במיוחד עבור פציעות גב. "כלל זכריה" (רמ"י (ארצי) 66671-10-13) התווה שיקולים מרכזיים: * משך העבודה כנהג. * שעות נסיעה יומיות. * איכות הכבישים (עפר, משובש, רגיל, נוכחות של פסי האטה/רעידות). * סוג הרכב (רכב, אוטובוס, משאית). * נוכחות ופונקציונליות של בולמי זעזועים ברכב ובמושב הנהג. * **פרשנות והרחבה שיפוטית:** * "פרשת יניב" (רמ"י (ארצי) 313/97 קבעה כי תנאי עבודה כמו נהיגה באוטובוס במשך 11 שנים בכבישים משובשים במשך 12 שעות ביממה יכולים להוות תשתית עובדתית מספקת למיקרוטראומה. בית המשפט רמז כי עבור נהגים מקצועיים עם נהיגה ארוכת טווח בכבישים משובשים במשך שעות רבות מדי יום, וכתוצאה מכך ליקויי גב, ניתן להכיר בפגיעה כקשורה לעבודה. מומחה *יניב* אישר פגיעות קלות בעמוד השדרה עקב זעזועים וקשר סיבתי. * "פרשת שחף" (רמ"י (ארצי) 451/08) תמכה בעיקרון לפיו נסיעה באוטובוס במשך 8-10 שעות ביום במשך 13 שנים על כיסא ללא בולמי זעזועים, בין היתר בדרכים משובשות, יוצרת תשתית עובדתית *לכאורה* המצדיקה מינוי מומחה רפואי. * "פרשת חדאד זכריא" (רמ"י 66671-10-13) חזרה על הגורמים שיש לקחת בחשבון, כמפורט לעיל. * בית המשפט הוסיף והבהיר ב"עמיאל" (בית הדין הארצי לצדק (ארצי) 72468-03-19) כי בעוד שבתי המשפט מינו מומחים לנהגים מקצועיים עם חשיפה מוכחת לכבישים משובשים או למושבים לא מרופדים, מקרים ללא הוכחה כזו לחשיפה משמעותית לכבישים משובשים או למושבי אוטובוס לא מרופדים לא נמצאו כבעלי בסיס עובדתי מספיק למינוי מומחה. דוגמאות שהובאו הן "נחמני" (רמ"י (ארצי) 38717-12-12) ו"יוגר" (רמ"י (ארצי) 7709-01-16). **נימוק החלטת בית המשפט:** החלטת בית המשפט להמשיך במינוי מומחה רפואי, למרות שהתשתית העובדתית היא "פחותה ממה שנטען", נובעת מיישום ניואנסים של עקרונות המיקרוטראומה על נסיבותיו הספציפיות של התובע. * **תשתית עובדתית מספקת לבדיקה:** בית המשפט מצא כי עבודתו הממושכת של התובע כנהג אוטובוס (כ-38 שנים), בצירוף חשיפה ספציפית למספר רב של פסי האטה בצירים מסוימים, יוצרים תשתית עובדתית מספקת לבחינת טענת המיקרוטראומה, גם אם לא מתקיימים כל הפרמטרים של הפסיקה הקודמת. * **חשיפה מוכחת לפסי האטה:** * **קו 46 (2017-2018):** התובע נסע בקו זה שלוש פעמים ביום, ונתקל בכ-30 פסי האטה לכל כיוון, בסך הכל כ-180 פסי האטה מדי יום. * **קו 11 (2023):** התובע נהג בקו זה שלוש פעמים ביום, ונתקל בכ-40 פסי האטה לכל כיוון, בסך הכל כ-240 פסי האטה מדי יום. * בית המשפט מצא כי עדותו של התובע לגבי מספר פסי ההאטה והטלטלות והזעזועים שנגרמו כתוצאה מכך הייתה כנה ומהימנה. הוא גם קיבל את הראיות של מפות דרכים ותצלומים, ודחה את טענות הנתבע לחוסר אותנטיות. * **ישיבה ממושכת:** עבודתו של התובע כללה כ-7 שעות של ישיבה ממושכת ורצופה מדי יום, עם הפסקות מינימליות. * **ליקוי ספציפי:** התובע סובל מליקוי ספציפי בעצם הזנב, שאינו שנוי במחלוקת. זאת, בשילוב הישיבה הממושכת, כדי להצדיק פרשנות ליברלית יותר של מבחני הפסיקה למינוי מומחה רפואי. * **איזון בין דרישות החוק לנסיבות הפרטניות:** בית המשפט מצהיר במפורש על נכונותו לפרש את מבחני הפסיקה ולמנות מומחה רפואי גם ללא הוכחת נהיגה באוטובוסים ישנים, ללא מנגנוני ריפוד מושבים, או במשך שנים רבות בכבישים משובשים במיוחד. מרכיבי המפתח הם הישיבה הממושכת של התובע, אופי הליקוי שלו (עצם הזנב), והחשיפה המוכחת, אם כי ספציפית, לטלטלות משמעותיות מפסי האטה במסלולים מסוימים. * **הוכחות מוגבלות לגורמים אחרים:** בית המשפט ציין כי טענות לגבי אוטובוסים ישנים, בולמי זעזועים לא תקינים וכבישים משובשים באופן כללי (מעבר למסלולי פסי ההאטה הספציפיים) לא הוכחו מספיק. עם זאת, ליקויים אלה לא מנעו מינוי מומחה בהתחשב בגורמים האחרים שנקבעו. בעיקרו של דבר, בית המשפט משתמש בעיקרון של מידתיות ויישום קונטקסטואלי של דוקטרינת המיקרוטראומה. מתוך הכרה בכך שהתאמה מושלמת לכל פרמטר במקרים קודמים עשויה להיות נדירה, היא נותנת עדיפות למרכיבי הליבה של התיאוריה - פציעות קלות מצטברות המובילות לנזק משמעותי - ולמצבו הרפואי הספציפי של התובע כדי לקבוע אם יש צורך בבדיקת מומחה נוספת. החשיפה המוכחת לתדירות גבוהה של פסי האטה במסלולים ספציפיים וממושכים, יחד עם אופי פציעתו של התובע וישיבתו הממושכת, יוצרת קשר המצדיק את הערכת הסיבתיות של המומחה.