בג"צ 465/75
החלטה עליון
תקציר
הכרעת הדין עוסקת במקרה בו נעצר העותר בחשד שסייע לביצוע עוון. בג"ץ הורה על שחרורו של העותר, בנימוק של שיקולים פרוצדורליים. בית המשפט בחן הוראות חוק שונות, ובמיוחד התמקד במגבלות סמכות המשטרה לעצור ללא צו. היא ציינה כי על פי המשפט המקובל, שוטר יכול לעצור רק בגין פשע שהיה עד לו ישירות, והמחוקק התכוון להרחיב זאת כך שיכלול גם עבירות שבוצעו "מקרוב", המתפרשות ככאלה שנעשו בתוך שעות ולא בתוך ימים. במקרה זה, העבירה הנטענת התרחשה כשמונה ימים קודם לכן, ולכן לא עמדה בקריטריון זה. השופט הדגיש את הצורך של השוטרים ליידע את העצורים על הסיבות למעצרם, דרישה שלא התקיימה במקרה זה. בנוסף, בית המשפט הבהיר כי בעוד שאנשים חייבים לענות על שאלות במהלך החקירה, אין חובה חוקית לציית לזימון חקירה. המשטרה אינה נדרשת לכסות את הוצאות הנסיעה של אנשים שזומנו לחקירה. בסופו של דבר, בית המשפט חזר והדגיש כי בעוד המשטרה יכולה לעצור אנשים על סמך חשד סביר לביצוע פשעים, הדבר אינו חל על עבירות שאינן מבוצעות בנוכחותם המיידית, מה שהופך את מעצרו של העותר לבלתי חוקי בנסיבות המתוארות.
חקיקה מקושרת
בג"צ 465/75 יצחק דגני נ' שר המשטרה, עליון (6.11.1975)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.