בג"צ 123/75

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על היתרי בנייה בתל ארזה, ירושלים. העותרים, שבבעלותם שבע חלקות קרקע באזור, אינם מקבלים היתרים כבר למעלה מעשור בשל תנודות בייעוד הקרקע. השאלות המרכזיות שעמדו בפני בג"ץ היו תוקפה של תכנית מתאר חדשה שהופקדה לאחרונה והשלכותיהן של החלטות תכנוניות קודמות. בית המשפט מצא כי תכנית המתאר החדשה, אף שאין בה פרטים מסוימים, הופקדה ותקפה כדין. היא קבעה כי יש לתקן מחדלים מסוימים, כגון אי ציון מספרי מגרשים ורחובות, אך לא פסלה את התוכנית. בית המשפט פירש את דיני התכנון הרלוונטיים, לרבות סעיפים 77 ו-78, וקבע כי לוועדות התכנון המקומיות והמחוזיות נתונה סמכות לייעד קרקע למגורים או לתעשייה בתחום שיפוטן. בנוסף, הובהר הנהלים לשינוי תכניות קיימות ואת ההשפעה של הפקדת תכנית חדשה על בקשות להיתרי בנייה. פסק הדין התייחס גם לסמכויותיהן של ועדות התכנון בתקופת הביניים שבין הפקדת תכנית חדשה לבין אישורה, תוך הכרה בקושי במתן היתרים שצריכים להתאים הן לתכנית הישנה והן לתוכנית החדשה. בית המשפט ביטל את הצו המותנה שחייב את ועדת התכנון לנמק את שלילת ההיתרים וקבע כי הוועדה יכולה לסרב כדין לבקשות על סמך התכנית שהופקדה. לבסוף, הונחו רשויות התכנון לתעדף את התכנון המפורט של השטח המדובר ולקבוע לוח זמנים לביצוע.