ת"א 18395-09-09

תקציר

התובעת, סוחרת במקצועה, האשימה את הנתבעים בהפרת זכויותיה בכך שייבאה ושיווקה שני סוגי מוצרים, שקיות טלית ואריזות צלופן, אותם עיצבה וייצרה בסין. התובעת ביססה את תביעתה על מספר טעמות, לרבות הפרת זכויות יוצרים, גניבת עין, גניבת סודות מסחריים והטעיית הצרכן. עם זאת, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות אלה. לגבי אריזת הצלופן, בית המשפט קבע כי העיצוב הוא קונבנציונלי ולא ייחודי, ולכן אינו מוגן בדיני קניין רוחני או דיני דגימות. יתר על כן, התובעת לא הצליחה להוכיח כי הנתבעים העתיקו את עיצובם או כי לקוחותיהם הוטעו. באשר לתיקי הטלית, מצא בית המשפט כי התובעת הייתה הראשונה לשווק אותם וכי הנתבעים העתיקו את תפיסתם העיצובית. עם זאת, בית המשפט קבע כי אין בכך משום הפרה של כללי התחרות שכן ההעתקה לא הייתה שיטתית והתובעת נהנתה מבלעדיות במשך כשנתיים. בסיכומו של דבר, התביעה נדחתה, ואף אחד מהצדדים לא חויב בהוצאות, שכן נמצא כי הנתבעים מכרו גם את עיצובי התובעת, ועדותם בעניין לא הייתה שקרית לחלוטין.