עש"א 57313-09-22

תקציר

הערעור מערער על שתי עיצומים כספיים נפרדים שהוטלו על המערערת על ידי המשיב מכוח חוק הגנת הצרכן. הראשונה נוגעת למכירת רכב משומש, במסגרתה נטען כי המערערת לא גילתה לרוכש כי הרכב היה מעורב במספר תאונות, לרבות אחת שהביאה לירידת ערכו. העבירה השנייה נוגעת למודעה באתר האינטרנט של המערערת לרכישת רכב חדש, בה צוין מחיר הרכב באופן שגוי. לטענת המערערת, מדובר בטעות אנוש חד פעמית, שאינה צריכה להצדיק הטלת עיצום כספי. באשר להפרה הראשונה, קבע בית המשפט כי המערערת, סוחרת רכב, נמנעה מלגלות פרט מהותי במכירת רכב משומש, דהיינו העובדה שהיה מעורב במספר תאונות, והדבר מהווה עבירה על חוק הגנת הצרכן. בית המשפט דחה את טענת המערערת כי למשיבה לא הייתה סמכות לדרוש את גילוי מספר התאונות, וכי ממילא לא ידעה על שתיים מתוך שלוש התאונות. בית המשפט הדגיש את חובת הגילוי המוגברת המוטלת על סוחר רכב, וקבע כי היה על המערערת לדעת על התאונות ולגלותן לרוכש. אשר להפרה השנייה, קבע בית המשפט כי קביעתו של המשיב בדבר הפרה מוצדקת, שכן קיומה של הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן אינו מותנה ביסוד נפשי ספציפי, ודי בכך שמעשה העוסק עלול להטעות. בית המשפט דחה את טענת המערערת כי מדובר בטעות אנוש חד פעמית, שאינה מצדיקה הטלת עיצום כספי, בקובעו כי המערערת לא סיפקה כל פרט או ראיה לביסוס טענה זו. בית המשפט הוסיף וקבע, כי חלוף הזמן לא פגע בסבירות הסנקציה, וכי המערערת לא הוכיחה כי היה על המשיב לבחור בחלופה פוגענית פחות. עם זאת, בית המשפט קיבל את עמדת המערערת ביחס לקביעתו של המשיב כי ההפרה בוצעה בנסיבות מחמירות, המצדיקות הטלת עיצום כספי מוגבר. בית המשפט קבע כי המשיבה לא הפעילה את שיקול דעתה בעניין זה והטיל אוטומטית את הסנקציה המוגברת רק משום שמדובר בפרסום באינטרנט. לפיכך, ביטל בית המשפט את קביעתו של המשיב כי ההפרה בוצעה בנסיבות מחמירות, והורה להטיל את העיצום הכספי הרגיל בגין הפרה זו, העומד על סך של 46,080 ₪ בגין כל הפרה, מופחת בשיעור של 10% בהתאם לתקנות ההפחתה. שתי הסנקציות יחד מסתכמות ב-82,152 שקל.