רע"א 3943/14

תקציר

במקרה זה הגישה המשיבה, חברת אופנה זרה בעלת סימני מסחר רשומים בישראל, תביעה נגד המבקשות בגין הפרת סימן מסחר, בדרישה לפיצוי בסך 500,000 ₪ ובדרישה להמצאת חשבונות. המבקשים השיבו בבקשה כי בית המשפט יחייב את המשיב להפקיד ערבות כספית, תוך ציון מעמדה של המשיבה כחברה זרה חסרת נכסים בישראל לפי סעיף 353א לחוק החברות. סעיף זה מאפשר לבתי המשפט לחייב חברות לספק ערבויות לכיסוי הוצאות הנתבעים אם יזכו בתביעה, אך הדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. חרף ההנחה כי ערבות נדרשת בדרך כלל מחברות, ובעיקר מגופים זרים, דחה בית משפט קמא את הבקשה לערובה. בית המשפט ציין כי למרות שהמשיבה לא הציגה מסמכים פיננסיים, מדובר בחברה מוכרת בעלת סימני מסחר רשומים בישראל – אינדיקציה לנכסים. נראה כי התביעה אינה זניחה, ומשכך החליט בית משפט קמא שלא לדרוש ערובה. בהמשך נדחתה גם בקשת הערעור על סירוב זה, שכן ערכאת הערעור לא מצאה עילה להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא. בנוסף, בית המשפט הכיר בטעות סופר בנוגע לאמירה על דיון קדם משפט, שלא עלתה בקנה אחד עם פסק הדין בפועל. מאחר שלא התבקשה תגובה מהמשיב בבקשת הערר, לא הוצא צו להוצאות, וההחלטה ניתנה סופית ביום 21.7.2014.