בר"ע 2584/01

תקציר

התיק נסוב סביב השאלה האם פגיעתו של המשיב 1 בתאונת דרכים נחשבת ל"תאונת דרכים" כהגדרתה בדין הישראלי, ומכאן נקבע אם הוא זכאי לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. האירוע המדובר עסק בכך שהמשיב 1 נמחץ על קיר המוסך על ידי מכונית וולוו 850 שמנועה פעל בעת שניסה לתקן אותה, לאחר שעובד בן 14 שישב בתוך הרכב הזיז בטעות את מוט ההילוכים. בית משפט השלום קבע כי האירוע אינו מהווה תאונת דרכים, שכן הרכב לא שימש לצורכי תחבורה בעת התאונה. עם זאת, ערכאת הערעור לא הסכימה. בית המשפט קבע כי הגדרת "שימוש ברכב מנועי" לפי חוק הפיצויים כוללת את המושג "נסיעה ברכב", אשר במקרה זה נגרם כתוצאה מכך שהרכב זז ממקומו עקב הפעלה רשלנית. בית המשפט גם פירש את הכוונה העומדת מאחורי השימוש ברכב באופן אובייקטיבי ולא סובייקטיבי, והגיע למסקנה כי כל שימוש ברכב הכרוך בנסיעה משרת מטבעו מטרה תחבורתית. לפיכך, נקבע כי האירוע נחשב לתאונת דרכים, והחלטת בית משפט השלום בוטלה. ערכאת הערעור סברה כי התאונה נכללת בגדרו של חוק הפיצויים, ולפיכך הורה למשיבים 2 ו-3 לפצות את המערערים ולכסות את שכר טרחתם.